זה או אני, או הקיר. זהו!...
מאז ומתמיד שמחתי לבצע עבודות התקנה שונות בבית.
האמת, חוץ מדבר אחד. אני שונא לקדוח חורים בקירות של ממ"ד. שונא, פשוט כך.
זה תמיד מתחיל באופטימיות, המקדח מסתובב ורוטט לו, קודח את המילימטרים הראשונים בשכבת הטיח,
ואז, כמעט תמיד אתה מגיע לאיזו אבן חצץ קשה ונוראה.
המקדח מסתובב ומסתובב ואתה כבר חש איך הוא לוהט ובוער והחיכוך,
הרעש נוראי, המקדחה מתחממת, הידיים כבר כואבות והזיעה ניגרת, ונאדה. לא זז.
אתה עוצר, נותן למקדח להתקרר קצת, לוקח נשימה שתיים וממשיך, נלחם בכח, הולם עם המקדחה בקיר הסרבן.
הרבה פעמים פשוט הייתי מתייאש ועובר לקדוח חור אחר (וגם שם אותו סיפור).
עד שיום אחד, נפלה עלי ההארה.
הבנתי, שאני עוצר שנייה קלה לפני שהקיר נכנע.
מאז אותו רגע מקודש, אני פשוט ממשיך, עד הסוף.
אם זה אני או הקיר, שיהיה הקיר זה שמוותר.
(ואל תספרו לי גברים, שפטישון עושה כך וכך... אני יודע!
אבל אז לא הייתי יכול לכתוב על זה :-) )

גם כי אשב בגיא צלמוות...
את אביגדור קהלני אתם ודאי זוכרים. לפחות הותיקים שביניכם.
בשנת 73, מלחמת יום הכיפורים, קהלני נותר פצוע, בטנק בודד בעמק הבכא, מול אויב סורי.
התנהל קרב איום ונורא והתגבורת בוששה מלהגיע.
קהלני כבר היה על סף שבירה, אבל ברגע האחרון החליט לא לוותר, להלחם עד הסוף.
ברגע האחרון ממש, החליטו הסורים עצמם לוותר, להכנע ולסגת מהעמק רווי העשן והדם.

הבהלה לזהב
אני נזכר בסיפור מדהים שסיפר נפוליאון היל בפתח ספרו המונומנטלי "חשוב והתעשר".
הוא סיפר אודות אחד בשם דארבי שנתקף ב"קדחת הזהב" בימי הבהלה לזהב. הוא סימן לעצמו חלקה והחל לחפור בעבודת יד קשה ומפרכת.
לאחר שבועות, מצא עופרות זהב. הוא גייס כסף ממקורבים ורכש ציוד כרייה. הסתבר שהוא עלה על עורק זהב עשיר ביותר.
הוא היה בדרך לכיסוי החובות וההתעשרות.
בשלב מוקדם נעלם עורק הזהב.
הוא המשיך לקדוח אך לאחר שלא מצא עוד את העורק, התייאש, מכר את הציוד לגרוטאות ועזב.
סוחר הגרוטאות שקנה את הציוד, לא היה שוטה, הוא לקח מהנדס מכרות, והלה חישב והסביר שהיתה טעות בחישובים וכי הזהב יימצא רק מטר אחד ממקום החפירה.
הזהב אמנם נמצא שם, וסוחר הגרוטאות הפך למיליונר.

איך ממשיכים כשהכל נראה כל כך בלתי אפשרי???

מאגר בלתי נדלה של אנרגיה
מי כאן עשה פעם את מדיטציית האום של וירש?
במדיטציה המדהימה הזו, ישנו שלב שנקרא "Second Wind".
רבים אינם מבינים את טיבו. מנחים רבים אינם מסבירים אותו טוב.
לכל אחד מאיתנו יש מאגר אנרגיה בלתי נדלה העומד לרשותנו.
כאשר אנו מתחילים שלב זה במדיטציה אנחנו רצים-קופצים במקום ומניפים ידיים למעלה ללא הפסקה.
די מעייף, נכון?
אבל בד"כ לא מסבירים לנו דבר חשוב. צריך להגיע לשלב בו הידיים כל כך מתעייפות עד שהן כבר ממש מפסיקות להיענות לפקודות של המוח.
ואז, כשאנחנו ממש ממש גמורים, מגיע ה "Second Wind".
ממש כמו קפיץ סלילי של שעון ישן, שהיו צריכים למתוח כדי שיעבוד,
אנחנו מקבלים את המתיחה השנייה (כאן wind במשמעות מתיחה, לא רוח).
אנחנו חווים פתאום פרץ אדיר של אנרגיה שבא מהטבור בערך, מהצ'אקרה השנייה, "Svadhisthana"
פתאום, כל הקושי נעלם, פתאום הידיים מתפקדות ללא בעיה והכל נפלא, עד הגלגול הבא של התעייפות ופרץ אנרגיה חדש. מה יוצר את אותו פרץ אנרגיה?
בגדול, בעיקר שני דברים:
1. גישה חיובית וקלילה. לא להרשות לעצמנו לחוש ייאוש או לוותר לעצמנו על המטרה.
2. פתיחות אמיתית ונכונות אמיתית לקבל את פרץ האנרגיה הזה ולעבוד איתו כדי להתקדם.

משפטי חיזוק עליהם אנו חוזרים שוב ושוב על מנת לתכנת מחדש את תת המודע שלנו ליכולותינו האמיתיות, עושים עבודה נפלאה.
כאשר אנו בונים מחדש את האמון בעצמנו, ביכולותינו, במציאת מכרה הזהב הפנימי שבנו,
ניצוץ הבורא המקודש השוכן בנו,
אין דבר שיעמוד בדרכנו להגשים כל שאיפה או מטרה.

אז פעם הבאה שתלכו למדיטצית אום,
תחשבו על זה, ולכו על זה בטוטאליות.
...ואולי תפגשו גם אותנו שם.

הנכם מוזמנים באהבה להשאיר כאן פרטים על מנת שנוכל לצרף אתכם לרשימת הדיוור שלנו.
אנו נשלח מידי פעם עידכונים לגבי פעילויות. אנו מבטיחים לכם כי כתובת המייל שלכם לא תועבר לשום גורם שהוא וכי לא נעשה בה כל שימוש מלבד לעדכן אתכם בפעילויות כל עוד תחפצו בכך.

כתובת האימייל:
שמכם:
מס' טל' נייד:
מין:	גבר אשה זוג
הערות, הארות, בקשות...:
נסו מילה שונה...	מסיבות אבטחת מידע, אנא הזינו את המילה המופיעה בתמונה.