לאחרונה אנו לומדים יותר ויותר לעומק את נושא השפע ובריאת המציאות,
ומבינים שטנטרה מהווה בסיס איתן לעבודה מעשית בנושאים אלו.
אנו מתכננים לצאת בקרוב עם סדרת פעילויות ייחודיות
בנושא השילוב הייחודי הזה בין טנטרה, שפע ובריאת מציאות.

את "הסוד" כבר ראיתם?
אם לא... רוצו לראות! אפשר להוריד אותו חינם מהרשת.
ואם כן, נספר לכם, שהנלמד בסרט הזה, הוא רק טעימה על קצה המזלג.

אנו נתקלים באנשים רבים שאומרים לנו "ניסינו. לא עבד לנו...".
משהו חסר שם, בתפיסות העולם שלהם, ולא מאפשר לזה בכלל לעבוד.

הפעם אנו רוצים להתייחס רק לשניים מהנושאים הרבים עליהם נעבוד.

מי אנו ומה מהותנו?
טנטרה מלמדת שאנו יישות נצחית שהינה שלוחה ישירה של הבורא.
היישות הזו התקיימה הרבה לפני שבחרנו להגיע לכאן, לחיים האלה,
ותמשיך להתקיים עוד הרבה אחרי שנסיים את החיים האלה ונעבור למימד אחר.
כתבנו על כך לא מזמן, כשהתייחסנו לנושא עקרון האחד.

בתפיסה הזו נתקלנו לראשונה עוד לפני שהתוודענו אל הטנטרה,
בהרצאותיו של דיפאק צ'ופרה.
"אנו אנרגיה אינטיליגנטית, נצחית, שקיימת תמיד,
ובוחרת להתגשם באופן פיזי במימד הזה, על מנת להגשים משהו"
אומר צ'ופרה. והרעיון הזה כה דיבר אלינו, עד כי הוא נחרט
עמוק על לוח ליבנו.

מה שחדש ומיוחד, ושרבים אינם מודעים אליו, הינו שגם כאשר
אנו מוגשמים פיזית כאן, במימד הזה, כגוף חי, חלק מאותה
יישות נצחית שהיננו, נשארת במימד המקורי ממנו הגענו.
כאשר הגשמנו עצמנו כגוף, "קיבלנו במתנה" את השכל החושב,
את התקשורת המילולית, וגישה למאגר הידע ה"ארצי".
אך לאני העליון שלנו, יישותנו שממשיכה להתקיים במימד אחר,
יש גישה ישירה למאגר הידע הקוסמי, שחלקים רבים ממנו נמנעים
מאיתנו במכוון.
אותו "אני עליון" והחיבור שלנו אליו, מהווה נושא כבד משקל
בתרגולים הטנטריים, כולל אותם תרגולים העוסקים במין ומיניות.

הבסיס ההכרחי לבריאת מציאות חיים ולהגשמת שפע, הינו להיות
במצב רגשי חיובי בשעה שאנו בוראים את מציאות חיינו בעזרת
כח המחשבה.

טנטרה עוסקת רבות ברגשות, ומלמדת אותנו לאפשר לעצמנו
לחוות את רגשותינו באופן טוטאלי. התרגולים השונים מקנים
לנו גמישות רגשית. היכולת להכנס ולצאת ממצבים רגשיים בקלות.
הלגיטימציה שטנטרה מעניקה לכל מצב רגשי שלנו (בניגוד לקודים
החברתיים הנפוצים המלמדים שלא יפה לכעוס או לבכות וכו'...),
מאפשרת לנו לחוות כל מצב במלואו. כאשר זה קורה, הצורך שלנו
להשאר תקועים ברגשות הכבדים פשוט הולך ונעלם.
נשמע לכם מוזר? וואללה זה לא. תתבוננו לעומק - אנשים רבים
סביבכם מתעקשים להשאר תקועים זמן רב ברגשות כבדים (כמו כעס,
קנאה, עצב וכו') כאשר משהו קורה להם. הסיבה לכך הינה, כי הם
פשוט אינם נותנים ביטוי לרגשות אלו, והאנרגיה נותרת תקועה בגוף.

בתקשורים שהתקבלו מקבוצת "אברהם" ונמסרו ע"י אסתר וג'רי היקס
(שהשתתפו גם ב"הסוד"), מלמדים אותנו עקרון נפלא שישמש אותנו
במהלך דרכנו לבריאה מכוונת של מציאות החיים בה אנו בוחרים.
כאשר אנו מדמיינים לעצמנו פרטים שונים במציאות חדשה, או כאשר
אנו חווים חוויות שונות בחיי היום יום, אנו מקבלים הדרכה ישירה
מהאני העליון שלנו, זה הניזון ממאגר הידע היקומי.
הקשר שיש לאני העליון שלנו עימנו הוא קשר ישיר דרך הרגשות.
קיימים כעקרון רק שני סוגי רגשות, מלמדים "אברהם", רגשות חיוביים
ורגשות שליליים. כל השאר הם הבחנות דקות שלנו ושמות שאנו נותנים.
הרגשות שלנו הם בעצם הדרך של האני העליון שלנו, להוות עבורנו
מצפן, שמדריך אותנו בחיים הארציים, על פי החכמה היקומית.
זו מעין מערכת הGPS האישית שלנו, שמנווטת אותנו לכיוון הדברים,
החוויות, ההגשמות שיעשו לנו טוב בחיים, בדיוק כמו ש GPS רגיל
מנווט אותנו לעבר כתובת שאנו רוצים להגיע אליה. אם אנו סוטים
מהמסלול, הGPS קולט את האותות מהלוויינים ומתריע בפנינו על הסטייה.
כאשר אנו קשובים לרגשות ופועלים על פיהם, ומשתדלים להיות ככל האפשר
בתחום הרגשות החיוביים, אנו בעצם ניגשים למאגר חכמה וידע,
שאין לנו אפילו קצה קצהו של מושג את מימדיו ועוצמתו.

קל להבין לפי זה, מה מפסידים אנשים שמתעלמים מרגשותיהם, או
אינם מודעים אליהם מספיק.

עכשיו תחשבו...
אם יש לכם את ה GPS הכי משוכלל בעולם (מודעות לרגשות), ויש לכם
את המכונית הכי מהירה, משוכללת, נוחה וסקסית בעולם, שאיתה אפשר
לחגוג (טנטרה והכלים שהיא מקנה),
יש מקום אליו לא תוכלו להגיע???