XXXXXXXXXXXXXXXXx XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXx XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXx XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX
עניין פשוט ביותר....
הנכם מוזמנים באהבה להשאיר כאן פרטים על מנת שנוכל לצרף אתכם לרשימת הדיוור שלנו.
אנו נשלח מידי פעם עידכונים לגבי פעילויות. אנו מבטיחים לכם כי כתובת המייל שלכם לא תועבר לשום גורם שהוא וכי לא נעשה בה כל שימוש מלבד לעדכן אתכם בפעילויות כל עוד תחפצו בכך.
לפני שלשה ימים חזרנו מאשראם במדבר. מקום קסום מאין כמותו בלב מדבר.
כתמיד, השילוב המנצח של אויר המדבר, הטבע, המדיטציות ושפע של אנשים מחייכים ומחבקים, מעוררים למחשבות ומודעות. אתמול קרה משהו מחוייך שהזכיר לנו את המקלחות באשראם.
המקלחות באשראם, אולי אינכם יודעים, הן משותפות, ויש משהו נפלא בשיתוף הזה.
אנשים מקבלים זה את זה כמו שהם. בלי הצגות, בלי מחסומים - כל אחד כפי שהוא, פשוט וטבעי לחלוטין.
אמנם פה ושם יש מי שחש מעט אי נוחות ברגעים הראשונים, אך היא בדרך כלל חולפת די מהר, בעיקר כשחווים את הקבלה הפשוטה ע"י האחרים. לצערנו, כמעט תמיד קיימת שם גם תזכורת לדרך ההתנהלות של החברה האנושית המודרנית.
בכל פסטיבל תמצאו את אותם 2-3 גברים שהופכים פתאום לחולי ניקיון. ראו זה פלא, הם פתאום חשים דחף נוראי להתקלח 6-7 פעמים ביום במקלחות ארוכות מאד. עד כדי כך שהפעם כבר התלוצצנו בינינו, שלטובת החסכון במים בסביבה המדברית, יתקינו עבורם מקלחות יבשות... אבל מעבר לחיוכים, יש כאן מקום מאד מעמיק להתבוננות.
מה קרה לחברה שלנו? איך התפתחה בה גישה כל כך מסולפת לגוף האנושי ולעירום?
האם כך באמת צריך לחיות? מאז הימים בהם עטה האדם הקדמון על עצמו עורות של חיות שניצודו על מנת להתחמם, עברה החברה האנושית שינויים רבים, וביניהם שינויים קיצוניים בהתייחסות לנושא הלבוש.
השינויים הקיצוניים ביותר הלכו יד ביד עם נושא ההתייחסות למיניות.
לאורך השנים התפתחו בחברה מוקדי כוחניות שנעזרו בהפחדה על מנת להשיג שליטה באחרים. הפחדה זו נשענה רבות על בורות בנושאים רוחניים ונושאיה היו תמיד אותם נושאים שהיו קשורים בהישרדותו ההכרחית של האדם - מין ומיניות, אדמה, בית וכסף.
אך כמו שקורה כמעט תמיד, לאורך השנים המקורות הטשטשו ונותרו המנהגים עצמם.
זה מזכיר לנו סיפור שסבא של בן היה מספר, על יהודי אחד שבא לבקר בבית כנסת באמסטרדם בשמחת תורה.
הוא עומד עם רב הקהילה על בימה גבוהה והם מתבוננים על המתפללים למטה בשעת ההקפות, והנה,
מבחין היהודי שהאנשים בקהל מגיעים למקום מסויים באמצע ההקפות וכולם מתכופפים בו, ממשיכים כמה צעדים ואז מתיישרים חזרה.
"מה זה?" הוא שואל את הרב. "למה כולם מתכופפים?"
"לפני 300 שנה," עונה הרב, "היתה תלוייה כאן נברשת ענקית נמוכה, וכולם היו מתכופפים כדי לא להפגע בראשם.
הנברשת כבר מזמן איננה, אבל ההרגל כל כך חזק..." כך כיום, בהתבוננות הכללתית מאד, קיימים נושאים רבים כל כך, בהם עדיין מתנהלת החברה האנושית מתוך הרגלי החשיבה והחינוך שהושתתו מזמן.
החברה האנושית ביססה לאורך אלפי שנים את פרדיגמת החסר.
פרדיגמה זו החלה מאותן עמדות שליטה וכוחניות והתעצמה באופן מיוחד בתקופות עבדות ובחשכת ימי הביניים.
התפיסה נגעה בעיקר באותם הנושאים הם החשובים ביותר בחיינו - אהבה, מגע, מיניות.
אתה עומד בתור לקולנוע ומישהו נוגע בך בטעות, הוא לא אומר "איזה כיף", הוא מבקש סליחה...
החברה שלנו רדופת איסורים עד כדי כך שלגבי רובם, אנשים מקבלים את הגבולות הללו כאילו היו הגבולות הטבעיים והאמיתיים שלהם.
מה הבעייה תשאלו?
התנהלות מתוך פרדיגמת שפע, מביאה לנינוחות ורוגע, שלווה ואיזון פנימי.
התנהלות מתוך פרדיגמת חסר, מביאה לתיסכול, לתשוקה להשיג עוד ועוד, לחוסר איזון והתנהלות קיצונית,
עיין ערך "גברים נקיים מאד" באשראם.
גרוע מכל, לאורך השנים נקשרה פרדיגמת החסר עם ערכי מוסריות. אם אתה מסתגף, נמנע מהנאות החיים, נמנע ממיניות, אתה קדוש וטהור.
זה יצר המון צביעות, ועוד ועוד עמדות כוח שנקשרו עם המיניות והעירום.
ראו מה קורה היום.
מצד אחד, החברה מסתירה, אוסרת, מחביאה. מצד שני, ברגע שזה נקשר עם מסחריות ועשיית כסף, יש פתאום הכשר להכל.
אפשר למרוח אנשים כמעט ערומים על בניינים רבי קומות בנתיבי איילון, להציג סצינות נועזות בתכניות 5 אחה"צ של הילדים,
וזה בסדר, כי מדובר בכסף.
אבל מי שרוצה לחוות את גופו ומיניותו באופן טבעי ופשוט, נתפס כחריג במקרה הטוב, ומוענקת לו התווית של "מתירנות".
מתירנות? זאת אומרת שמי שרוצה להיות פשוט וטבעי מתיר את האסור? - מי אסר ומדוע?
לאן הגענו עם זה?
שאנשים מתביישים בגופם במקום לראות בו יצירת הבורא, כי יש להם איזה קילו מיותר, או שערה פה ושם.
את דימוי הגוף הבריא שלהם הם צריכים להחזיר לעצמם בעבודה קשה.
שאחרים מסתובבים מורעבים ומוכנים למכור את נשמתם ואף לפגוע באחר כדי לראות פיסת עור חשופה או לחוות מגע.
כתמיד, השילוב המנצח של אויר המדבר, הטבע, המדיטציות ושפע של אנשים מחייכים ומחבקים, מעוררים למחשבות ומודעות. אתמול קרה משהו מחוייך שהזכיר לנו את המקלחות באשראם.
המקלחות באשראם, אולי אינכם יודעים, הן משותפות, ויש משהו נפלא בשיתוף הזה.
אנשים מקבלים זה את זה כמו שהם. בלי הצגות, בלי מחסומים - כל אחד כפי שהוא, פשוט וטבעי לחלוטין.
אמנם פה ושם יש מי שחש מעט אי נוחות ברגעים הראשונים, אך היא בדרך כלל חולפת די מהר, בעיקר כשחווים את הקבלה הפשוטה ע"י האחרים. לצערנו, כמעט תמיד קיימת שם גם תזכורת לדרך ההתנהלות של החברה האנושית המודרנית.
בכל פסטיבל תמצאו את אותם 2-3 גברים שהופכים פתאום לחולי ניקיון. ראו זה פלא, הם פתאום חשים דחף נוראי להתקלח 6-7 פעמים ביום במקלחות ארוכות מאד. עד כדי כך שהפעם כבר התלוצצנו בינינו, שלטובת החסכון במים בסביבה המדברית, יתקינו עבורם מקלחות יבשות... אבל מעבר לחיוכים, יש כאן מקום מאד מעמיק להתבוננות.
מה קרה לחברה שלנו? איך התפתחה בה גישה כל כך מסולפת לגוף האנושי ולעירום?
האם כך באמת צריך לחיות? מאז הימים בהם עטה האדם הקדמון על עצמו עורות של חיות שניצודו על מנת להתחמם, עברה החברה האנושית שינויים רבים, וביניהם שינויים קיצוניים בהתייחסות לנושא הלבוש.
השינויים הקיצוניים ביותר הלכו יד ביד עם נושא ההתייחסות למיניות.
לאורך השנים התפתחו בחברה מוקדי כוחניות שנעזרו בהפחדה על מנת להשיג שליטה באחרים. הפחדה זו נשענה רבות על בורות בנושאים רוחניים ונושאיה היו תמיד אותם נושאים שהיו קשורים בהישרדותו ההכרחית של האדם - מין ומיניות, אדמה, בית וכסף.
אך כמו שקורה כמעט תמיד, לאורך השנים המקורות הטשטשו ונותרו המנהגים עצמם.
זה מזכיר לנו סיפור שסבא של בן היה מספר, על יהודי אחד שבא לבקר בבית כנסת באמסטרדם בשמחת תורה.
הוא עומד עם רב הקהילה על בימה גבוהה והם מתבוננים על המתפללים למטה בשעת ההקפות, והנה,
מבחין היהודי שהאנשים בקהל מגיעים למקום מסויים באמצע ההקפות וכולם מתכופפים בו, ממשיכים כמה צעדים ואז מתיישרים חזרה.
"מה זה?" הוא שואל את הרב. "למה כולם מתכופפים?"
"לפני 300 שנה," עונה הרב, "היתה תלוייה כאן נברשת ענקית נמוכה, וכולם היו מתכופפים כדי לא להפגע בראשם.
הנברשת כבר מזמן איננה, אבל ההרגל כל כך חזק..." כך כיום, בהתבוננות הכללתית מאד, קיימים נושאים רבים כל כך, בהם עדיין מתנהלת החברה האנושית מתוך הרגלי החשיבה והחינוך שהושתתו מזמן.
החברה האנושית ביססה לאורך אלפי שנים את פרדיגמת החסר.
פרדיגמה זו החלה מאותן עמדות שליטה וכוחניות והתעצמה באופן מיוחד בתקופות עבדות ובחשכת ימי הביניים.
התפיסה נגעה בעיקר באותם הנושאים הם החשובים ביותר בחיינו - אהבה, מגע, מיניות.
אתה עומד בתור לקולנוע ומישהו נוגע בך בטעות, הוא לא אומר "איזה כיף", הוא מבקש סליחה...
החברה שלנו רדופת איסורים עד כדי כך שלגבי רובם, אנשים מקבלים את הגבולות הללו כאילו היו הגבולות הטבעיים והאמיתיים שלהם.
מה הבעייה תשאלו?
התנהלות מתוך פרדיגמת שפע, מביאה לנינוחות ורוגע, שלווה ואיזון פנימי.
התנהלות מתוך פרדיגמת חסר, מביאה לתיסכול, לתשוקה להשיג עוד ועוד, לחוסר איזון והתנהלות קיצונית,
עיין ערך "גברים נקיים מאד" באשראם.
גרוע מכל, לאורך השנים נקשרה פרדיגמת החסר עם ערכי מוסריות. אם אתה מסתגף, נמנע מהנאות החיים, נמנע ממיניות, אתה קדוש וטהור.
זה יצר המון צביעות, ועוד ועוד עמדות כוח שנקשרו עם המיניות והעירום.
ראו מה קורה היום.
מצד אחד, החברה מסתירה, אוסרת, מחביאה. מצד שני, ברגע שזה נקשר עם מסחריות ועשיית כסף, יש פתאום הכשר להכל.
אפשר למרוח אנשים כמעט ערומים על בניינים רבי קומות בנתיבי איילון, להציג סצינות נועזות בתכניות 5 אחה"צ של הילדים,
וזה בסדר, כי מדובר בכסף.
אבל מי שרוצה לחוות את גופו ומיניותו באופן טבעי ופשוט, נתפס כחריג במקרה הטוב, ומוענקת לו התווית של "מתירנות".
מתירנות? זאת אומרת שמי שרוצה להיות פשוט וטבעי מתיר את האסור? - מי אסר ומדוע?
לאן הגענו עם זה?
שאנשים מתביישים בגופם במקום לראות בו יצירת הבורא, כי יש להם איזה קילו מיותר, או שערה פה ושם.
את דימוי הגוף הבריא שלהם הם צריכים להחזיר לעצמם בעבודה קשה.
שאחרים מסתובבים מורעבים ומוכנים למכור את נשמתם ואף לפגוע באחר כדי לראות פיסת עור חשופה או לחוות מגע.
כל אחד והעירום שלו... פבלו פיקאסו 1929.
טנטרה ראתה את זה הולך וקורה כבר לפני שנים רבות.
במקדשים של צפון הודו וטיבט היו עורכים מדיטציות ארוכות מאד, בהן טנטריקות גברים היו יושבים במדיטציית
התבוננות על אישה עירומה שישבה מולם. הם היו יושבים שעות ארוכות ובוחנים כל תו ותג.
לאחר תקופת זמן, היו מגיעים למקום חדש בתפיסתם, כיוון שחוו רווייה, חוו שפע,
גופה העירום של אישה כבר לא היה בחזקת עבירה על איסור אלא הפך לדבר הטבעי ביותר שיכול להיות.
ואנחנו כבר שומעים את חלקכם מעלה תהייה...
רגע, אבל כשזה כך, איפה הריגוש? איפה המיניות? האם זה לא הורס את הריגוש?
השאלה באה בדיוק מאותו מקום של אלו השואלים אם לא יחוו רגעים מביכים בפסטיבל פשוט אם תהייה להם זיקפה.
וההסבר הוא אותו אחד.
מיניות הינה עניין של אנרגיות, לא של עירום!
התעוררות מינית היא אירוע של עלייה באנרגיה מינית, וגירוי נוצר מהדהוד של האנרגיה הזו.
ההגעה למקום של נינוחות, רווייה, שפע, אינה מדכאת את הריגוש כשהוא רצוי, בדיוק כשם ששפע כלכלי אינו מפריע לאדם להנות מעוד קצת כסף... טנטרה טיפלה באופן דומה גם באנשים שהיתה להם התנהגות מינית חריגה ולא מאוזנת.
אנשים כאלו נשלחו אל מקדשים כדוגמת קונראק או קג'ורהו, למדוט.
מקדשים אלו מדגישים את התייחסותה של הטנטרה אל המיניות בקדושה.
הם בנויים בצורת השיווה-לינגם (דימוי פאלי של הלינגם, איבר המין הזכרי),
והם מעוטרים באלפי פסלים של תנוחות מיניות שונות, בהרכבים שונים, חלקם דימיוניים לחלוטין, אפילו ביזאריים.
להודים של ימינו, ההינדיים, מסבים מקדשים אלו אי נוחות רבה, שכן הודו המודרנית צמחה תחת השפעה בריטית שמרנית מאד,
אך בעבר שימשו מקדשים אלו להאדרת קדושתה של המיניות.
אז היו שולחים לשם את אותם אנשים ששהו ימים ארוכים בחצר החיצונה של המקדש, לשבת שעות במדיטציה על הפסלים,
ורק לאחר שהם היו חווים רווייה מהצפייה והיו נרגעים, התירו להם להכנס בשערי המקדש עצמו. אנחנו מכירים מקרוב זוג שניסה לגדל ילד "בריא" ומנע ממנו לחלוטין גישה לממתקים וסוכריות.
בכל פעם שהיו מתארחים היכן שהוא והיה מוגש כיבוד, הילד היה מתנפל על הממתקים והסב להורים בושה ועוגמת נפש.
בסופו של דבר, הם נאלצו לערוך לילד טיפול מתקן. הם פשוט מילאו לו את החדר בממתקים, פוצצו לו את המגירות בסוכריות,
ולאחר תקופה מסויימת - התופעה חלפה. אז, בפעם הבאה שתגיעו לאשראם (אולי לפסטיבל פשוט?) ותלכו להתקלח,
אחרי שתגמרו לפרק את הראש של המקלחת ולנקות ממנו את הסלעים,
חייכו לכל מי שעימכם, תסתבנו לכם בכיף, ותזכרו בנו בחיוך. ואם אתם מאלו שעדיין קשה להם מבחינה רגשית עם הנושא, ועדיין מוטרדים מדימוי הגוף או ההיחשפות,
יש לנו עבורכם את הפתרון המושלם.
זוכרים את "פשטות חורפית"?
אז עכשיו זו HIT-פשטות, וזה ממש בדיוק בזמן.
ראשית, כי זה תמיד הזמן הנכון, ושנית, כיוון שנפתחה לה עונת הפסטיבלים וכיף לחוות חופש.
...אז תתכוננו, ב 21 למאי... זה קורה.
במקדשים של צפון הודו וטיבט היו עורכים מדיטציות ארוכות מאד, בהן טנטריקות גברים היו יושבים במדיטציית
התבוננות על אישה עירומה שישבה מולם. הם היו יושבים שעות ארוכות ובוחנים כל תו ותג.
לאחר תקופת זמן, היו מגיעים למקום חדש בתפיסתם, כיוון שחוו רווייה, חוו שפע,
גופה העירום של אישה כבר לא היה בחזקת עבירה על איסור אלא הפך לדבר הטבעי ביותר שיכול להיות.
ואנחנו כבר שומעים את חלקכם מעלה תהייה...
רגע, אבל כשזה כך, איפה הריגוש? איפה המיניות? האם זה לא הורס את הריגוש?
השאלה באה בדיוק מאותו מקום של אלו השואלים אם לא יחוו רגעים מביכים בפסטיבל פשוט אם תהייה להם זיקפה.
וההסבר הוא אותו אחד.
מיניות הינה עניין של אנרגיות, לא של עירום!
התעוררות מינית היא אירוע של עלייה באנרגיה מינית, וגירוי נוצר מהדהוד של האנרגיה הזו.
ההגעה למקום של נינוחות, רווייה, שפע, אינה מדכאת את הריגוש כשהוא רצוי, בדיוק כשם ששפע כלכלי אינו מפריע לאדם להנות מעוד קצת כסף... טנטרה טיפלה באופן דומה גם באנשים שהיתה להם התנהגות מינית חריגה ולא מאוזנת.
אנשים כאלו נשלחו אל מקדשים כדוגמת קונראק או קג'ורהו, למדוט.
מקדשים אלו מדגישים את התייחסותה של הטנטרה אל המיניות בקדושה.
הם בנויים בצורת השיווה-לינגם (דימוי פאלי של הלינגם, איבר המין הזכרי),
והם מעוטרים באלפי פסלים של תנוחות מיניות שונות, בהרכבים שונים, חלקם דימיוניים לחלוטין, אפילו ביזאריים.
להודים של ימינו, ההינדיים, מסבים מקדשים אלו אי נוחות רבה, שכן הודו המודרנית צמחה תחת השפעה בריטית שמרנית מאד,
אך בעבר שימשו מקדשים אלו להאדרת קדושתה של המיניות.
אז היו שולחים לשם את אותם אנשים ששהו ימים ארוכים בחצר החיצונה של המקדש, לשבת שעות במדיטציה על הפסלים,
ורק לאחר שהם היו חווים רווייה מהצפייה והיו נרגעים, התירו להם להכנס בשערי המקדש עצמו. אנחנו מכירים מקרוב זוג שניסה לגדל ילד "בריא" ומנע ממנו לחלוטין גישה לממתקים וסוכריות.
בכל פעם שהיו מתארחים היכן שהוא והיה מוגש כיבוד, הילד היה מתנפל על הממתקים והסב להורים בושה ועוגמת נפש.
בסופו של דבר, הם נאלצו לערוך לילד טיפול מתקן. הם פשוט מילאו לו את החדר בממתקים, פוצצו לו את המגירות בסוכריות,
ולאחר תקופה מסויימת - התופעה חלפה. אז, בפעם הבאה שתגיעו לאשראם (אולי לפסטיבל פשוט?) ותלכו להתקלח,
אחרי שתגמרו לפרק את הראש של המקלחת ולנקות ממנו את הסלעים,
חייכו לכל מי שעימכם, תסתבנו לכם בכיף, ותזכרו בנו בחיוך. ואם אתם מאלו שעדיין קשה להם מבחינה רגשית עם הנושא, ועדיין מוטרדים מדימוי הגוף או ההיחשפות,
יש לנו עבורכם את הפתרון המושלם.
זוכרים את "פשטות חורפית"?
אז עכשיו זו HIT-פשטות, וזה ממש בדיוק בזמן.
ראשית, כי זה תמיד הזמן הנכון, ושנית, כיוון שנפתחה לה עונת הפסטיבלים וכיף לחוות חופש.
...אז תתכוננו, ב 21 למאי... זה קורה.
הנכם מוזמנים באהבה להשאיר כאן פרטים על מנת שנוכל לצרף אתכם לרשימת הדיוור שלנו.אנו נשלח מידי פעם עידכונים לגבי פעילויות. אנו מבטיחים לכם כי כתובת המייל שלכם לא תועבר לשום גורם שהוא וכי לא נעשה בה כל שימוש מלבד לעדכן אתכם בפעילויות כל עוד תחפצו בכך.
|
