כך פרט לו שלומי שבת על מיתרי לבבם של רבים.
דמעות רבות של התרגשות זלגו לצלילי השיר הזה, גם שלנו, אנו מודים. אך רבים אינם מודעים לכך, שהשיר היפה והמרגש כל כך, מייצג בעצם דווקא את האנטי-תזה לזוגיות נכונה ויפה.
אנשים רבים משתמשים כלאחר יד בביטוי "החצי השני שלי", ואם לא מדובר באגרה, הרי זו טעות מיסודה.
זוגיות נכונה וטובה, מבוססת על חיבור של שני שלמים. לא מושלמים, אלא שלמים. שני מעגלים שחוברים יחדיו לסמל האינסופ. לא בכדי נבחר סמל זה.
תפישת "החצי השני" הינה בעצם תפישה שביסודה תלות רגשית. כאשר אדם תלוי במשהו, ואין זה משנה במה הוא תלוי, הוא מועד לנוירוזה. ברגע שמשהו משתנה במושא התלות שלו, הוא פשוט נשבר.
יצא לכם להיות נוכחים לאחרונה באיזו חתונה שגרתית? הרבה רבנים יספרו במעמד החופה על הסמליות שבטבעת, ויאמרו שעכשיו, כשהשניים התאחדו, מסמלת הטבעת שלמות. אך האמת היא, שהסמליות הינה שכל אחד מבני הזוג נכנס אל תוך הקשר כשלם ונשאר כזה בתוך הקשר.

מאז יוני 2007 עת עזבנו את מקומות העבודה שלנו, אנחנו יחד 24/7
ושואלים אותנו אנשים – עוד לא אכלתם זה את זה? לא קשה לכם להיות כל הזמן יחד?

אנחנו מרימים כתפיים למעלה בהתנצלות מה ועונים במבט מחוייך –לא.
נפלא לנו, השיעורים הקסומים ביותר באים בדיוק כך.
השעות הנפלאות ביותר, הרעיונות, ההפרייה ההדדית...
אנו מקפידים לכבד ולהעניק זה לזה את מרחב המחייה.
כל אחד מאיתנו אדם חופשי ועצמאי באשר הוא.

עם זאת השאלות נותנות במה להתבוננות בתרומתה החשובה של הטנטרה לעניין.
עבורנו, טנטרה היא השקפת עולם עקרונית ודרך חיים.
אנו חיים טנטרה מרגע הקיצנו בבוקר ועד לרגע היקיצה בבוקר שלמחרת...
הכלים שמלמדת הטנטרה והשקפת העולם המיוחדת,
רק חיזקו את הסינרגיה שנוצרת מחיבור שני השלמים.

אם ישנו דבר ראשון במעלה שטנטרה מלמדת בני זוג, הרי הוא הדרך להתבונן זה בנשמתו של זה.
מבט נשמה, אשר מאפשר להם פיזית, "לראות" אחד את נשמתו של השני.
ראייה זו הינה בעצם רגישות גבוהה מאד לאנרגיה הזורמת בין הנשמות.
כאשר יוצרים חיבור ברמה כזו ולאורך זמן, מבינים לפתע כמה הכל לעומתו שטויות במיץ. הוא שומר אותנו תמיד בפרופורציות הנכונות.
המבט הזה, יוצר לך בית אמיתי לחזור אליו, כזה, בלי משכנתא או שכר דירה. גם בשעות הכי קשות שיש, הוא מחזיר אותך, המבט, לפרופורציות הנכונות של מה באמת חשוב בחיים.

תפיסת העולם והתרגולים השונים מחזירים את האיזון החשוב כל כך, הם מנמיכים את חשיבותו של הראש החושב והאנליטי, ופותחים את הלב, ממיסים את החומות. וכאשר הלב פתוח ונקי, הכל יכול לקרות!
כאשר הלב פתוח ויודעים להביט בנשמה, אנו רק מוכנים לתחילת הדרך.
היופי בטנטרה, מתבטא בכך שטנטרה מטילה על כתפיך אתה, את מלוא האחריות לעצמך,
להחלטות שתקבל, לגבולות איתם תחיה.
אין עוד תפיסת עולם או דרך שעושה זאת באופן כה חזק, כיוון שאין עוד דרך שמתבוננת על הכל כעל לגיטימי ונכון.
מרגע שהכל אפשרי, מותר, נכון, מקודש, מאבד אדם את כל התירוצים שאולי עד כה עמדו תלויים לשירותו.
הוא כבר אינו יכול לעשות דברים "בגלל ש...”, אלא רק מתוך בחירה חפשית.

סוד גדול בזוגיות הוא לדעת, ואף לבחון ללא הפסקה, היכן נגמר גבול האחריות שלי והיכן מתחיל גבול האחריות של האחר.
טנטרה מלמדת את זה בכל מקום, גם בסופרמרקט הקרוב, וגם במיטה.
ברגע שאחד מבני הזוג לוקח על כתפיו אחריות של בן הזוג השני, נוצר מקום של תלות רגשית שאינה מאפשרת צמיחה וגדילה.
לומדים לבחון גבולות אישיים ולפרוץ אותם. ו....לא, זה לא בעיקר כדי להגשים פנטזיות.
זה בעיקר כדי ללמוד איך למוסס ולהעיף את הגבולות העמוקים יותר שבתוכנו, אלה שמונעים מאיתנו להתרחב, להגדיל את המרחב שלנו, שמקשקשים לנו בראש "אתה לא יכול...".
כאשר אדם מעניק לעצמו את מרחב המחייה הפנימי שלו, הוא עובד ממקום של עצמאות רגשית. הוא כבר לא תלוי בבן זוגו שיעניק לו את המרחב הזה, אך כאשר זה קורה, הלב מתרחב כל כך, עד שאדם מרגיש שכבר אין לו מקום להכיל אותו.

טנטרה מלמדת את המקום של ה"נון אטאצ'מנט",
(ואין לנו ביטוי טוב יותר לכך בעברית, ואבוי לנו אם המלומדים מהאקדמיה ללשון ידעו מזה...).
זה מתחיל בתרגולים שונים של עצמאות רגשית מחפצים שונים, מדברים שיצרנו, וממשיך גם באנשים, בבני זוג.
עוצמה אמיתית יש בה, בעצמאות הזו, כי היא מאפשרת לנו להתנהל עם בני זוגנו ללא פחד.
כאשר אדם מתנהל בזוגיות שלו מתוך פחד, הוא מריץ סרטים בלי הפסקה.
“מה יקרה אם הוא ימצא מישהי יותר צעירה/יפה/סקסית/שעירה?”...
“מה אני אעשה אם היא תברח לחיות עם איזה כושי או איזו פיליפינית? או סתם מישהו עם יותר שערות על הראש ופחות שערות באזניים?”
זה גורם לו להתנהל מתוך פחד ושיקולי דעת מוטעים.

האמת הינה, שישנם עוד כל כך הרבה דברים בהם טנטרה תורמת לזוגיות בריאה, שרק התחלנו.
איפה המקום של הקבלה המוחלטת?, של האהבה ללא כל תנאים?, של האיזון בין יין ויאנג? של סוד המגע? של המיניות הטנטרית? ושל... ושל...
צ'יק צ'אק נגיע לניוזלטר של יום העצמאות ולא נגמור נסיים.

בספרה "חיי טנטרה, מסעה של אישה" מספרת רדהה ליוגליו על החופש, שהינו סוד האינטימיות הטנטרית.
אהבה זקוקה לחופש כדי לפרוח , היא כותבת.
היחד זקוק למרחב על מנת לקרות.
האיחוד שאנו כמהים לו זקוק לעצמאות כדי להתרחש
ויש צורך באומץ כדי לתת את הלב, מבלי לנסות להחזיק בעלות על ליבו של האחר.

לבנו מתרחב כאשר אנו קוראים את שורותיו הנפלאות של ג'ובראן חליל ג'ובראן

תנו מרחבים ביחד אשר לכם
והניחו לרוחות השמים לחולל בניכם.
אהבו זה את זה, אך אל תאסרו את האהבה בכבלים ;
הניחו לה להיות ים רוגש בין עמקי נשמותיכם.
מלאו זה את כוסו של זה, אך אל נא תשתו מכוס אחת.
בצעו מפתכם איש לרעהו, אך אל נא תאכלו מכיכר אחת.
שירו וריקדו יחדיו, עלזו ועלצו, אך הניחו כל אחד לנפשו,
כּמיתרי הקתרוס הרוטטים בגפם לנעימה אחת,
תנו את לבכם אך לא למשמורת האחר,
כי רק יד החיים, היא שתכיל את לבבכם.
עמדו יחדיו, אך לא סמוכים מדי
הן עמודי המקדש מרווחים הם,
והאלון והברוש זה בצלו של זה לא יגביהו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הנכם מוזמנים באהבה להשאיר כאן פרטים על מנת שנוכל לצרף אתכם לרשימת הדיוור שלנו.
אנו נשלח מידי פעם עידכונים לגבי פעילויות. אנו מבטיחים לכם כי כתובת המייל שלכם לא תועבר לשום גורם שהוא וכי לא נעשה בה כל שימוש מלבד לעדכן אתכם בפעילויות כל עוד תחפצו בכך.

כתובת האימייל:
שמכם:
מס' טל' נייד:
מין:	גבר אשה זוג
הערות, הארות, בקשות...:
נסו מילה שונה...	מסיבות אבטחת מידע, אנא הזינו את המילה המופיעה בתמונה.

 

 

 

בן: 054-4655868       אפרת: 054-4818771       be@benefrat.org             כל הזכויות שמורות © לבן ואפרת, 2006-2011.