אנחנו מפרסמים מידי שבוע מאמר מעניין ומקורי בנושאי העיסוק העיקריים שלנו: מיניות, טנטרה, זוגיות והתפתחות אישית.

את המאמרים תוכלו לקבל, יחד עם עדכוני הפעילויות והסדנאות השוטפות שלנו אל תיבת המייל שלכם. הניוזלטר נשלח אחת לשבוע.

על מנת לקבל את המאמרים והעדכונים... לחצו כאן!


לחצו על הכותר על מנת לקרוא את המאמר הרצוי.

💖💏 בואו לחגוג איתנו את אהבתכם בוולנטיין 💏💖

מעגלים של אהבה

מעגלים הולכים וגדלים

מעגלים הולכים וגדלים יש לה, לאהבה.
הם מתחילים מהמרכז ומתפשטים החוצה,
כמו אדוות על אגם שנזרקה בו אבן.
האהבה של אדם לעצמו,
האהבה של אדם לבן/בת הזוג,
האהבה של אדם למשפחה הקרובה,
האהבה לחברים ומכרים...
...והאהבה לכלל האדם.

השבוע נציין את וולנטיין חג האוהבים.
אנשים רגילים לקשור אוטומטית את החג הזה,
עם החגיגה של האהבה הזוגית.

הזמנה לאהבה

אנחנו יוצרים כאן הזמנה לבחינה מחודשת,
של המושג הנפלא הזה- אהבה

.

בכל תפישות העולם המעמיקות יאמרו לכם,
שהאנרגיה של האהבה, התדר של האהבה,
היא בעצם התדר של המקור, הבורא,
ושככל שהתדר הזה נקי, מזוכך יותר,
כך מתקרב האדם אל הבורא והבריאה ומתאחד עימם.

החיים בסביבת חיים מאתגרת,
מזמנים לנו את האפשרות ללמוד ולצמוח.
אנחנו קוראים לאתגרים הללו בכל מיני שמות,
וזה בא לחיינו מכל מיני כיוונים,
תשלומים, התחייבויות, רצונות, אכזבות,
כעסים, דאגות...
בשגרת החיים, בשגרת היום יום שלנו,
אנחנו שוכחים קצת (או הרבה) את עצמנו.

זו הסיבה העיקרית לכך שנוצרו החגים.
החגים (או המועדים) מאפשרים לנו,
ללחוץ רגע על הבלמים של המירוץ המטורף,
להרגע, להתבונן, להזכר בעצמנו.
אבל יש כאן תלות לא קטנה.
מה, אנחנו צריכים לחכות שיגיע איזה חג,
כדי שנביא מודעות לעצמנו?
אנחנו יכולים להפוך כל יום להזדמנות
לחגיגה קטנה או גדולה.

להתחיל מבפנים, הכי קרוב שיש

זה מתחיל כמובן במעגל הכי פנימי.
האהבה שלנו לעצמנו.
כשאנחנו שוכחים את האהבה שלנו לעצמנו,
אנחנו סוגרים בפני עצמנו את הפתח לאהוב אחרים.
הרבה אנשים מבלבלים אהבה לעצמם עם פינוק.
הם משלים את עצמם, שאם הם קנו לעצמם תיק חדש,
או איזה בגד, או משהו אחר שהם רצו, זה מספיק.
אמנם לפנק את עצמנו זו גם דרך מסויימת,
אבל זה רק חלק קטן מהתמונה הכללית.
האהבה שלנו לעצמנו זה גם לאהוב את גופנו,
זה להסתכל לעצמנו בעיניים וממש לומר:
"אני אוהב אותי", "אני אוהבת אותי"...
זה לחגוג את קיומנו במוזיקה, בשירה, בריקוד,
לחגוג ביצירה ויצירתיות,
זה לצאת אל הטבע ולהתחבר חזרה למי שאנחנו באמת.

כשאנחנו טובעים בים השגרה הלוחצת,
אנחנו שוכחים את האהבה שלנו לעצמנו,
ואז יום בהיר אחד, אנחנו פתאום מתפלאים,
מה קרה לאהבה שלנו לאחרים?
זו כבר לא אותה האהבה. לא אותו הקשר.
כי סגרנו בלי משים, משהו בעצמנו.
כל יום ויום יכול להפוך למיני חגיגה.
זה לא חייב להיות ארוך,
זה יכול להיות גם משהו של כמה דקות קצרות,
אבל עצם המחשבה, תשומת הלב, המודעות,
כבר יוצרים את השינוי.

משב רוח קריר ומרענן

גם בקשר הזוגי אנחנו יכולים לחגוג חגיגות קטנות,
כל יום ויום.
זה יכול להיות בדברים גשמיים כמו,
ללכת לסרט, להצגה, לחברים, לעשות יום כיף,
זה יכול להיות בטקסים קטנים ויום יומיים,
ומספיק אפילו שניקח לעצמנו כמה דקות,
לפני שהטירוף מתחיל (או אחרי שהוא מסתיים),
ופשוט נתבונן בעיניים ונשתוק ביחד,
או שנקדיש לעצמנו כמה דקות לשיחה אינטימית,
שיחה של רגשות (זו לא מילה גסה :), מקרבת,
שיכולה להזריק דלק ליום שלם.
זה לקטוף פרח בדרך הביתה מהעבודה,
זה לשלוח מסרון עם מילה טובה של אהבה,

זה בראש ובראשונה, והכי חשוב,
להזכיר לעצמנו כל יום,
שזה יותר חשוב מהרבה דברים "חשובים" אחרים.
זה לדאוג לסדרי עדיפויות נכונים.
וכשאנחנו מרגילים את עצמנו לרגעים האלה,
מאד קל לנו להרחיב את המעגלים עוד ועוד,
להרחיב אותם לכלל האנשים סביבנו.
קל לנו אז, לבחור להיות באהבה,
ולפזר את האהבה שלנו סביב כמו כוכבים של אור,
כמו משב רוח קריר ורענן בצהרי אוגוסט רותח.

הזמנה לחגיגה

אנחנו מזמינים אתכם לבוא אלינו בחמישי הקרוב, לחגוג איתנו את חג האהבה. נכון, צריך להפוך כל יום לחגיגה, אבל כשמגיע חג האהבה, אז כיף ומענג לחגוג אותו עם עוד אנשים מקסימים, בסדנה שמעצימה את שלשת המעגלים הראשיים, את האהבה שלנו לעצמנו, את האהבה שלנו לבני זוגנו (ובגדול!) ואת האהבה שלנו לאחרים סביבנו.

אנחנו מדגישים שהסדנה מיועדת לכל הרמות!!! היא מאפשרת (ומעודדת) עבודה בעירום. העבודה היא רק בתוך הזוג.

ההרשמה מתבצעת דרך האתר בדף הסדנה.


#אהבה #וולנטיין #חג_האוהבים #Valentines #בן_ואפרת #סדנת_טנטרה #טנטרה_במודיעין #זוגיות #חגיגה_של_אהבה #אהבה_עצמית #אינטימיות #רגשות

👶🏼😭 גמישות רגשית, ילדה עם קוקיות וטנטרה 🤣👶🏼

חברה טובה שלחה לנו סרטון קצר, מצחיק.
צחקנו, נהנינו... ובעיקר זה הזכיר לנו את הנושא של גמישות רגשית.

מה זו גמישות רגשית?

גמישות רגשית הינה תכונה המהווה חלק ממה שבונה אינטיליגנציה רגשית. גמישות רגשית היא היכולת של אדם לעבור בקלות ממצב רגשי אחד למשנהו מבלי "להיתקע" על רגש מסויים.
כולנו מכירים את זה שמישהו מרגיז אותנו, ואנחנו כל כך בתוך הכעס, עד שאנחנו ממש לא מסכימים להפסיק לכעוס. זה כאילו שמשהו מושך אותנו בכח הכבידה להמשיך לכעוס עוד, למרות שהסיטואציה כבר השתנתה.
היכולת הזו צמודה באופן הדוק לנושא של להיות כאן ועכשיו. זה לא אומר "אני כאן ועכשיו כועס ולא מעניין אותי כלום, ואני אמשיך לכעוס כאן ועכשיו...". זה זיוף. זה אומר - היית בכעס כיוון שהיתה סיטואציה שעוררה בך כעס? עכשיו הסיטואציה השתנתה? שחרר! עבור לסיטואציה הבאה. זרום איתה.

ילדים הם אלופי הגמישות הרגשית...
(המממ... או שלא! תלוי בקריזה שלהם 🤣)

ילדים נודעים במיוחד ביכולת הגמישות הרגשית שלהם, מכיוון שהם עדיין חפים באופן יחסי מכל מיני התניות ותקיעויות. ילדים, הרבה יותר ממבוגרים חיים בכאן ובעכשיו. כל הורה מתחיל מכיר את הסיטואציה. הילד נופל, נחבל ומתחיל לבכות. מציעים לו סוכריה, צעצוע מעניין, עובר חתול או כלב... הילד נרגע ומתחיל להתעניין במשהו החדש (אלא אם הכאב נוכח מאד).

ואם כבר ציינו את העובדה הזו - גם לכם מגיע להנות.
צפו בסרטון ותבינו על מה אנחנו מדברים.

חמוד, נכון?

לשבור את היצול

אז למה חשובה הגמישות הרגשית בטנטרה?
אם במקרה שכחתם (או לא ידעתם), הדבר העיקרי שאליו טנטרה מכוונת הוא הגעה להארה.
הארה הינה מצב בו אדם מחובר באופן שלם ל"אני הגבוה" שלו, לחלק התודעה הלא פיזי שלו, לבורא וליקום. זה מצב בו אדם חייב להיות באיזון מוחלט בכל רבדי חייו, בשקט, שלווה ובחוסר מתח.

כפי שאמר טילופה בשיר המהמודרה:

"מבלי כל מאמץ,
רק בהישארו משוחרר וטבעי,
יכול אדם לשבור את היצול,
ובכך לזכות בהארה"

טילופה

אדם שאין לו גמישות רגשית נמצא פעמים רבות בסבל. חוסר הגמישות הרגשית יוצר אצלו מתח רב. קשה לו להסתגל לתנועה המתמדת, לזרימה של נהר החיים המזרים לעברנו ארועים שונים ללא הרף. הוא נשאר תקוע ברגשות שונים על ארועים שקרו לו לפני חודש, שנה או 30 שנים. ככל שהוא יותר תקוע רגשית, כך הוא חי שוב ושוב מחדש ארועים שגרמו לו לתחושה רגשית כבדה ושוב ושוב הוא סובל.
ככה לא בונים הארה...

גמישות רגשית אפשר לפתח, לאמן, לתרגל...

את הגמישות הרגשית ניתן לתרגל ולאמן.
ראשית, בעזרת המודעות. ברגע שאדם מתחיל להביא מודעות לנושא, מכיר בקיומו ובחשיבותו, הוא מתחיל להביא התבוננות מעמיקה יותר על מצבו הרגשי לעומת השינויים בסביבה.
לאדם מודע יש בד"כ יכולת בחירה מפותחת יותר. ובהחלט ניתן לבחור בשינוי רגשי. לאט לאט מתפתחים מנגנונים שמסוגלים לפעול מתוך בחירה חופשית. מנגנונים אלו יכולים לפעול בעזרת הסחה, בעזרת ניתוק ובעזרת מיתוג. (היכולות להסיח את הרגש לרגש אלטרנטיבי, לנתק את עצמך רגשית מסיטואציה או לפתוח ולסגור מתגים רגשיים).

מדיטציה הינה כלי יעיל מאד לפיתוח גמישות רגשית.

אמנם, כל מדיטציה עוזרת מכיוון שהמדיטציה מרגיעה את המחשבות, והרגשות שלנו מגיבים פעמים רבות למחשבות המשתוללות בראשנו. כאשר משקיטים את המיינד, משיגים גם שקט רגשי (גם אם זמני). ככל שמתרגלים את זה יותר, משיגים יותר ויותר שליטה על הרגשות.

...שלא לדבר על סדנאות הטנטרה.

בסדנאות טנטרה הנערכות עם קבוצה, אנחנו נחשפים למצבים חדשים שאנחנו לא רגילים בהם. המצבים האלה יכולים לזרוק אותנו מהדפוסים, מהמוכר והידוע, להציב בפנינו שינויים רגשיים ולהצריך מעברים בין מצבים רגשיים. לדוגמה, אנחנו עשויים להתקל במבוכה מול הרצון לצאת ממנה וליטול חלק. משהו עלול לעורר בנו כעס ומולו הרצון להתגבר עליו ולשתף פעולה עם בן/בת הזוג או הקבוצה. אנחנו עשויים להיסחף לצחוק אבל המדיטציה דורשת מאיתנו מצב תודעה רגוע ושקט, ועוד ועוד...

הזמנה לשער אל עולם הטנטרה.

רוצים להיפתח לעולם המיוחד הזה? עדיין לא העזתם? לא הזדמן לכם?
ביום חמישי 26 בפברואר, נקיים את הסדנה "פרפרים בבטן". סדנה עדינה שמתאימה לזוגות שהם ממש בתחילת דרכם.
פנקו את עצמכם בחווייה זוגית מהמדרגה הראשונה. זו סדנה מעצימה מאין כמותה והיא מקרבת, מלמדת יצירת קשר ברמת הנשמה ביניכם, טקסים טנטריים זוגיים יפים ועוד.

בואו הצטרפו אל הזוגות שכבר נרשמו לסדנה הזו וצאו למסע חדש ומלהיב בחייכם.


#בן_ואפרת #טנטרה #גמישות_רגשית #אינטליגנציה_רגשית #רגשות #כעס #צחוק #טילופה #מדיטציה #הארה #סדנת_טנטרה #טנטרה_זוגית #פרפרים_בבטן

🚴‍♂️🥭 איך לייצר שינוי טוטאלי בחיים 🥭🚴‍♂️

פורים כבר ממש מעבר לפינה, ולכבודו אנחנו על הקו הקליל והחייכני יותר...
הנה סיפור מצחיק, ברוח החג, עם מוסר השכל מקסים.

אושו נשאל פעם על ידי אחת הסנייאסיות שלו -
"אני תמיד מחפשת שינוי טוטאלי בחיי,
כי אני חשה כל כך מוגבלת, מתוסכלת, חסרת סיפוק, האם תוכל לומר משהו על נס הטרנספורמציה ואיך לחיות יותר מהלב?"

ואושו עונה לה:

לעולם אל תבקשי את הבלתי אפשרי.

ומספר סיפור נחמד:

בצעירותי, כשלמדתי באוניברסיטה, גרתי עם איש עשיר אחד שאהב אותי מאד. היה לי בונגלו באוניברסיטה, אך הוא לא איפשר לי לגור בו.
היתה לו ווילה יפה בעיר, והוא אמר לי "אם תרצה, עבור לגור בה. אני אעבור לבית אחר". היו לו בתים רבים בעיר.
אמרתי לו "לא, למה אני צריך אותה? אני זקוק רק לחדר אחד. אתה יכול להמשיך לגור בה, לדאוג לה, לגן, לחדרים וגם לחדר שלי, כי אני עצלן. כזו ווילה גדולה - מי ינקה אותה?"
באוניברסיטה, היכן שגרתי, העמדתי את המיטה ממש ליד הדלת, וכל הספרים היו מאורגנים סביב המיטה, כך שלא הייתי צריך להכנס לחדר, כי היתה שכבת אבק כה עבה שהצטברה במשך שנתיים. לעולם לא נכנסתי פנימה. מדוע להטריד שלא לצורך דברים שנחים במקומם?
כך, מהדלת הייתי קופץ ישירות למיטה, וכל הספרים היו מסודרים סביבה, כך שיכולתי למצוא אותם, וזה היה סידור מושלם...
האבק לא הטריד אותי,
ואני לא הטרדתי את האבק!!! 🤣🤣🤣

אז אמרתי לו שחדר אחד מספיק לי. הוא גר עימי. הוא היה מאד עשיר, אבל קמצן נוראי. אולי המילה קמצן אינה מספיקה על מנת לתאר אותו.
הוא היה יוצא איתי להליכת בוקר, וכל דבר שהיה מוצא לצד הדרך פה ושם - היה מרים.
הייתי שואל: "מה תעשה עם זה?...." - רק כידון של אופניים שמישהו השליך.
והוא ענה: "אין לך מושג. בוא איתי ואראה לך"
הלכתי איתו לאיזור מגוריו בווילה, והוא הראה לי. נדהמתי!
הוא אמר לי "את כל חלקי האופניים האלה, מצאתי ברחוב. רק פריטים בודדים חסרים לי ואני מקווה שאחיה מספיק כדי להשלימם"
"עדיין לא מצאתי שרשרת... כבר יש גלגלים, יש מושב, כידון מצאתי היום... מגיני בוץ לא נחוצים... רק שרשרת."

"...ואני לא מבקש יותר מידי. מדוע אתה חושב שאני הולך עימך?"
אמרתי: "לא העלתי על דעתי שאתה הולך איתי בחיפוש אחר שרשרת"
"שרשרת, או כל דבר אחר..."
ביתו היה מלא בחפצים מוזרים.
רק נעל אחת.
שאלתי - "איפה השנייה?", והוא אמר "יום אחד אמצא אותה. השנייה חייבת להיות איפה שהוא"
והוא עצמו היה כל כך חכם וערמומי. כשהיה הולך להתפלל במקדש, היה שם נעל אחת בפינה אחת, ונעל שנייה בפינה האחרת.
כך אי אפשר היה לגנוב אותן, כי מי יגנוב רק נעל אחת? ובערימת נעליים, מי הולך לחפש את השנייה? כי גנב תמיד ממהר.
והוא הסביר "אני האדם היחיד שבעת התפילה אינו מביט לאחור. כולם מביטים כל הזמן לאחור, לבדוק מה קורה עם הנעליים שלהם.
התפילה שלהם מזוייפת. האם הם כורעים בפני אלוהים, או עבור הנעליים שלהם? אני היחיד שאינו מביט אחורה כלל.
הבנתי שכך אף אחד לעולם לא יוכל לגנוב אותן. ואני הולך כל יום למקדש, ומחפש את הנעל השנייה... היא חייבת להיות היכן שהוא..."
והוא מצא דברים רבים שאנשים השליכו, והוא היה אוסף אותם. וכשראיתי את האופניים באמת נדהמתי.
הוא באמת כמעט השלים אותן. רק שרשרת היתה חסרה לו. הוא היה יכול לקנות שרשרת, אבל היה כזה קמצן שהוא פשוט חיכה.
הוא היה אומר - רק להיות בטראסט, לבטוח, אני בוטח שהשרשרת תימצא יום אחד.
בג'בלפור היה מספר האופניים הגדול ביותר בהודו. הוא אמר "זה המקום בו אי אפשר לפספס שרשרת, אני אמצא!"
ויום אחד הוא מצא אותה!!!
באמצע הלילה הוא העיר אותי. מה קרה??? שאלתי, משהו לא בסדר???
"לא!", ענה לי. "מצאתי שרשרת!!!"
"באמצע הלילה? איפה היית?"
"לא יכולתי להרדם, אז חשבתי לעצמי, למה שלא אסתובב ואעיף מבט בפארק? וזהו נס שמצאתי אותה. אולי בגלל זה לא יכולתי להרדם.
עכשיו אני יכול לישון בשקט. זה הטריד את מנוחתי כל הזמן, שהמוות יגיע לפני השרשרת..."
ותוך שלשה ימים ראיתי אותו יושב על על אופניו, בלי מגיני בוץ, בלי סל, רוכב לחנות שלו.
אמרתי לו: "אני מספר לאנשים על טראסט, עכשיו אני מראה ששווה להיות בטראסט. הוכחת את צדקתי"
והוא אמר לי: "יש בהם עוד יתרון, כיוון שאין להם בלמים. והם כל כך מרעישים, שאפשר לשמוע אותם מקילומטר.
כשאני מגיע הביתה, אשתי שומעת שאני בא, אז היא כבר מתחילה בהכנות עבורי. עד שאני מגיע הביתה, הכל כבר מוכן ולא צריך לבזבז זמן.
ואף אחד אחר לא יכול לשבת על האופניים שלי."
שאלתי: "למה?"
"הכסא שלהם מכאיב כל כך... אין לעולם שום חשש שהם ייגנבו. אני משאיר אותם בכל מקום, הולך ועושה את עבודתי ותמיד מוצא אותם במקום.
אנשים ניסו לגנוב אותם, אני יודע זאת, אבל הם חוזרים ומשיבים אותם למקומם.
ראשית, הם משמיעים כל כך הרבה רעש, שכל אחד יידע מי גנב אותם,
שנית, הם מכאיבים כל כך,
ושלישית, אין להם בלמים, ובכל רגע עלולה להתרחש תאונה.
שאלתי "אז איך אתה מסתדר?"
והוא ענה "אין בעייה. ממש ליד החנות שלי גדל עץ מנגו ענק, והאופניים זקוקים לעץ כדי לעצור".
ובווילה בה גרתי איתו היו המון עצים עתיקים גדולים... כך שלא היתה כל שאלה.
"אין כל צורך, אמר לי... אני נוסע לחנות - יש עץ, אני נוסע הביתה יש עץ, אלא אם כן יש לך עץ עתיק מאד, לא תוכל להסתדר עם אופניי"

רק התקדמי באיטיות, חלק חלק...
ובטחי, היי בטראסט...
ושינוי טוטאלי בסופו יגיע, אבל אל תבקשי יותר מידי מההתחלה.
דעי תמיד, שהמיינד הוא ערמומי, ונותן לך משימות בלתי אפשריות אחריהן את רצה...
שום דבר אינו בלתי אפשרי אם תתקדמי לאט, תעצרי הרבה, ולא תמהרי.
אין זה חשוב אם שינוי טוטאלי קורה או לא, אפילו שינויים קטנים הם יקרי ערך.
כי השינוי הטוטאלי הוא הצטברות של כל השינויים הקטנים.
שינוי טוטאלי אינו יחידה אחת, אלא פשוט המהפכה המצטברת שקורה לך.
הישארי תמיד אנושית.
העבר האנושי התמקד תמיד במשימות בלתי אפשריות, רק כדי להשפיל אותך, כי את לא יכולה לעמוד בהן.
את חשה קטנה מידי, שבירה מידי, עם חולשות רבות.
אל תחשבי על דברים בלתי אפשריים, התקדמי לאט לאט ושני חלקים קטנים בחייך, וזה אינו קשה כלל.
יום אחד תגלי, ששינוי טוטאלי קרה.

להיות בטראסט זה אמנם מושג נפלא, ובהחלט חלק מרוחניות גבוהה, אבל בין רעיון נשגב וביצוע תכל'ס, לעיתים המרחק גדול.
לפעמים צריך שתהייה יד מכוונת, מישהו שייטע בנו ביטחון בצעדים הראשונים,
מישהו שיציב בפנינו מראות, שיעודד, שישקף לנו את ההתקדמות שלנו.
אם אתם זקוקים לתמיכה הזו, לגב, לביטחון וליד המכוונת, לאור של הפנס שיאיר את הדרך - צרו עימנו קשר וצאו לדרך חדשה ומלהיבה בחייכם.


#שינוי_טוטאלי #אושו #טרנספורמציה #עצלנות #קמצנות #נחישות #טראסט #אמונה #שינוי_בחיים